התהוות
הטיפול בשיאצו אמור לאזן את האנרגיה/הצ’י שבגוף. בתהליך העבודה נעה האנרגיה ממקום של עודף למקום של חוסר וכך מתאזנת. אם ננסה להכליל עקרון זה, נבין שה’יש’ וה’אין’, העודף והחוסר, הקור והחום, נמצאים תמיד בתוכנו, השאלה היא באיזה מצב הם כרגע. כשמערכת היחסים והזרימה בין 5 מערכות האיבר עגולה, גם החיבור בניהם יניב צ’י זורם. כשמערכת היחסים תצא מאיזון, החיבור ביניהם יניב זרימת צ’י מקוטעת, מוסתת ומגמגמת.
עד כאן אין חדש תחת השמש. במאמר זה אנסה לבדוק את הפן הרגשי והשפעתו על זרימת האנרגיה בגוף.
אם יש לי תחושה רבה של קור, הרי שהיבט כלשהו של חום נמצא באיזשהו מקום בי, במידה דומה. במצב של חוסר איזון הקור יעורר תחושה של התכווצות, האטה ואולי אפילו עצירה. החום יביא לידי ביטוי תנועה רבה (של אנרגיה, של דם..) נבחר להתייחס כרגע גם אל הקור וגם אל החום כמעוררי פעולה. ואז הקור יחייב את המחשבה להעיר את הצורך בפעולה ואילו החום יממש את הפעולה.
לכל אלמנט/ מערכת איבר, יש פן רגשי הבא לידי ביטוי במצב חוסר איזון לעומת פן רגשי הבא לידי ביטוי במצב של איזון. לפי ההיגיון המוצע כאן, הרגשות הפתולוגיים יבואו לידי ביטוי כמכווצים, כמאיטים, כגורמי קור. בכך יגרמו ליין לבטא את איכותו ההורסת. ההידברות בין היין ליאנג מקבלת גוון פתולוגי. העיגול הופך לאליפסה משום שהמסה האנרגטית מתרכזת ביין.
הבנו בתחילת המאמר, שה’חוסר’ וה’עודף’ נמצאים בכפיפה אחת. האיזון בין היין ליאנג מהווה דרישה בסיסית במקרו ובמיקרוקוסמוס. לכן נראה גם מסה אנרגטית מצטברת ביאנג. ציר המצבים (מים ואש) עמוס. ומכאן גם החיבור בין היין ליאנג אינו מאוזן ואינו זורם באיכותו.
כדוגמא, הבה נבדוק צורת מחשבה זו כשהנושא הוא הרוח:
רוח פנימית יכולה לבוא לידי ביטוי כאשר זרימת הצ’י אינה קולחת. כשנוצרים רווחים או חורים בזרימת הצ’י, יש לרוח מקום להיכנס. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בפן הפיזי בסחרחורות, תיקים למיניהם, התכווצות שרירים, כאבי ראש ובכאבי עיניים. בתחושה של תנועה לא רציפה, בהיתקעויות בדיבור, בעיניים קופצניות ופוזלות מעת לעת ובאסטיגמציה…
בפן הרגשי יכולה הרוח לבוא לידי ביטוי בעליה מהירה של אנרגיה למעלה כמו כעס, תסכול ובוטות. תקיעות שיכולה לבוא לידי ביטוי בהימנעות, בדחייה, בהתנגדות, בפחד מ.. (לעומת האומץ) ובדעיכתה המהירה וחוזר חלילה. כלומר אנרגיות הפכפכות.
בהתייחסות הרגילה נראה שהרוח החיצונית מאד לא נעימה ל’בעל’ הרוח הפנימית ונעודד אותו להימנע מהרוח החיצונית. נבין את מצבו ונשתדל מאד לטפל בפתולוגיה ולהקל עליו.
מה אנחנו עושים בעצם?
מקבעים את הפתולוגיה. נותנים לה לגיטימציה, לא מאתגרים אותה.
תחת זאת, נוכל להבין שהרוח יכולה למצוא לה מקום אצלנו, כי באיזשהו אופן פינינו לה מקום. ואם אמרנו קודם שהרגשות ה’הורסים’ (פתולוגיים) יוצרים כיווץ, האטה וקור, ואמרנו שהעיגול הופך לאליפסה או למעגל ‘עקום’ הרי שהחיבור בין היין והיאנג גם הוא אינו יציב והזרימה נפגמת. שם נבקעים הרווחים, לשם נכנסת הרוח ושם באה לידי ביטוי הפתולוגיה.
כלומר, נראה את הימצאותה של הרוח כמעוררת לפעולה. כמעוררת את הצורך בניהול הכעס והתסכול תחת שליטתם בנו. הרגש ה’בונה’ מול הכעס והתסכול הוא הביטחון, האומץ, היוזמה, היצירתיות, הפריצה קדימה.., נוכל למוסס את הכעס כשנמוסס את הפחד ונעצים את תחושת היציבות, (מים) למשל.
והנה הגענו להצעה לטפל בדברים ברמת הShen/ spirit וכך אולי נקצר תהליכים.
העיקרון הטיפולי להשגת טרנספורמציה ובריאות:
בעיקרון אנחנו בעצם צריכים ללכת נגד ההרגלים שלנו ונגד מערכת האמונות שלנו. לפרוץ את גבולות ההתניה (שלא באשמתנו). כלומר, דווקא במקום ש’מתאים’ לי לא ליזום, להפוך את הכיוון וליזום. דווקא במקום שאני רגיל להימנע, לזרום עם האירועים. דווקא במקום ש’מתאים’ לי לחגוג עם הנוחיות וההרגל, לשבור אותם וללכת על המאתגר.
מסכימה איתכם שאין זה קל, אך החלטה, עמידה והתמדה בה, מסייעת לתהליך הטרנספורמציה. בתהליך זה אנחנו עוברים, מתוך יוזמה, ממעגל ההרס למעגל הבניה. המזין והמאזן של הצ’י. או אז, לא נאפשר לתהליך הפתולוגי ‘לשקוע’ לתוך היין, כבד ודחוס. הפעלנו את היאנג. המעגל של 5 האלמנטים מתעגל שוב, האנרגיה מתאזנת והחיבור בין היין ליאנג (זרימת הצ’י) מתמלא, הופך רציף, אחיד וקולח.