התהוות
האתר בטעינה...
logo

מחשבות על רוחניות



המציאות מציעה הרבה אפשרויות בכל תחום של החיים.


כשנסתובב בעולם, בשכונה, בבית או אצל עצמנו נראה כל כך הרבה הצעות.


אז בוחרים או נמשכים?


כלומר אנחנו בודקים עוד אפשרויות לחיות את הקיים או שנלך עם מה שנימשֵך אליו? עם ההרגלים מהעבר, סביבה, עם מה שבא לי, עם מה שאני מבין או שיש עוד רעיונות?


ברור שאין כוונה כאן לכוון לכיוון מאוד מסוים. יש הצעה לפתוח מחשבות.


נטייל: תרבויות ברחבי העולם מציעות דרכים לנהוג במציאות. ביניהן: העולם הקפיטליסטי המוכר, העולם הדתי המונותיאיסטי, בודהיזם, דאואיזם… ואחרים.


האם יש דרך אחת נכונה? תלוי את מי שואלים.


דבר אחד ברור. כל אדם, באשר הוא, כמהה לחיים טובים.


מה זה אומר ואיך מפיקים חיים שכאלו?


אם נבחן את הדברים בפרספקטיבה של העבר, היו תשובות ברורות איך ומה לעשות, כדי לזכות ב “חיים טובים”.


בימינו, התשובות הפכו להיות מורכבות יותר מבעבר, מגוונות ואפילו סותרות.


ברור כי בתקופתנו, מרחב הבחירה משתנה. כן, יש אינטגרציות בין הגישות שצוינו לפני כן. וגם הגישות שהזכרנו משנות את דפוסיהן מעברן הרחוק .


ההצעה הנפוצה אומרת שעל פי מה שנבחר, כך נחייה. פשוט? כן. ובכל זאת מאד מורכב.


כאן אנו מעלים הרהורים שלנו עם עצמנו. עם האיכויות אותן נפיק מהפנימי, בזכות קשת הבחירות שנעמיד לרשותנו.


מה זה אומר?


בואו נראה. כל אפשרות לחיות את חיי מפיקה ממני יכולות מסוימות. אני שואף להישגים מסוימים ואתם אני מרגיש “טוב”. אם, לדוגמה, המהלכים שלי הם בכיוון העולם הקפיטליסטי והגעתי למצב בו יכולותיי הכלכליות, מעמדי החברתי סביר, אני מרגיש שיש לי כלים להתמודד עם המציאות. האם זה מבטיח לי בריאות, ביטחון בכביש, ביטוח במערכות יחסים עם הסובבים אותי?, לא כל כך.


היכולת ליצור כסף, להתברג במבנה החברתי מפיקה ממני יכולות ביחס למבנה החברה בסביבתי. אך קיימות יכולות אחרות אותן אפיק אם אבחר בתרבות שונה . כמו למשל אם אעבור מתפיסת עולם מערבית לחיים במנזר בודהיסטי.


עבורנו חיים חכמים, “טובים”, הם היכולות אותן אני מפיק מתוכי על מנת לחיות בהרמוניה עם תנאי הטבע. הטבע  החברתי, סביבת חיי ותקופתי.


לחיות את החיים בחוכמתם מציע לבחון, כל הזמן, כמה ואיך אני מייצר מהלכים המפיקים ממני יכולות הולכות ומשתכללות. לשם כך ראוי להכשיר תנאים שיאפשרו לי לממש יכולות שכאלו.


רוחניות היא למעשה אחת מהאיכויות להכשרה פנימית לחיות את החיים.


כל אחד מבני האנוש עוסק, באיכות כזו או אחרת, בנושאים כמו: משפחה, מקצוע, כסף, חברים, מזון…… את תוצאות עיסוקים אלו נביא לביטוי בעיצוב חיי היום יום.


במקביל נזכור כי אנו חיים בתקופה בה אפשרויות הבחירה שלנו שונות בתכלית מכל תקופה אחרת בהיסטוריה האנושית. אנו רואים שינויים עמוקים או שינויי דעות ביחס לנושאים שציינו קודם, לעתים מקצה לקצה ובנינוחות יחסית.


אלו חלק משרשרת אירועים שעניינם סימני דרך. כאלו המציעים איך להמשיך ללכת.


רוחניות מציעה שפה דרכה נפרש וננהג עם הסימנים שבדרך.


בחיי היום יום, אנחנו “דוברים” שפות רבות. שפה במובן של אמצעי לאמירה, לאינטראקציה. למשל: שפה של תנועה, מחוות אחד לאחר, לבעלי חיים. שפה מילולית. טעמים  בלבוש, במזון ועוד, גם הם שפות.


כל דבר המפתח קשר בין צדדים, מהווה שפה. סגנון התקשורת העצבית האישית שלנו, זו שפה. כך, כל היבט של חיינו בנוי מצורת תקשורת. בזמן שינה למשל, אנו חווים שפה שונה מאשר בערות. במשך החיים, השימוש שלנו בשפות משתנה. שפות מסוימות בתקופת העוברות, אחרות בשנים הראשונות לחיינו וכדו’. ההתרחשויות במציאות, מקום, גיל, סגנון… מאפשרות שפות נוספות. כך נתפקד ביעילות עם ההתרחשויות.


אפשר לאמור שהרוחניות מהווה איכות של שפה. דרגה, כלי, שלב, בהתפתחות שלנו. שלב מעבר בין מעגלים. מעגלים המבטאים צורת הסתכלות על המציאות. אורח החיים נגזר מצורת הסתכלות על המציאות. פוטנציאלית, ככל שנתפתח, נאפשר לעצמנו בחירות משתכללות. הפוטנציאל נחשב כאינסופי. כל הזמן, בכל דבר.


בשורה תחתונה, משמעות כל השפות היא למעשה, דרך להבנה ולאינטגרציה בין נתונים.


 


מקורות הגישה


הגישה שאנו מביאים כאן, ניזונה משילוב של חוכמת הקבלה, העולם הטאואיסטי, חוכמה בודהיסטית, הזן וכנראה עוד.


בואו ונחלק את המציאות לסדרת מעגלים.


 


פירוט המעגלים


מה שאנו רואים הוא עולם הצורות. ניהול עולם הצורות = העולם הנראה, מגיע מאיכויות “בלתי נראות”, אותן נפרט בהמשך. את איכות השימוש שלנו באיכויות הללו, נחזה במציאות האישית והכללית. מתוך מחשבה של מה כל צורה אומרת, אנו מביעים דעה, רגש וכד”.


המעגלים הם:


מעגל נפש – מעגל רוח – מעגל נשמה – מעגל חיה – מעגל יחידה


מעגלים המזינים את עולם הצורות.


הכלל המוכר הוא: צורת מחשבה יוצרת מציאות. כל מעגל מהווה צורת מחשבה וממילא צורת פעולה.


לכל מעגל, כאמור, משמעויות רבות ומגוונות. הפעם נשוחח מעט על עולם הרוח וניגע קלות בעולם הנפש.


נתחיל?


ניתן להסתכל על המציאות מבחוץ פנימה. החל ממה שאנו רואים בחוץ = עולם הצורות, דרך המעגלים המזינים עולם זה: עולם הנפש, הרוח, הנשמה, מעגל חיה והמעגל יחידה.


ניתן גם לראות את הדברים הפוך. את המערכות המזינות, מעגל הנפש, הרוח…כמעגלים המקיפים ומהדקים את כל הצורות, עד שבדחיסות מסוימת נראה את העולם הנגלה. בהקבלה, כן מעולם היש, למשל איננו רואים את האטומים. עד שבדחיסות מסוימת נראה ענף, עיתון, שקית… כל הנראה מורכב ממספרים עצומים של חומרים אותם אנו לא רואים בעין רגילה.


המעגל הראשון: מעגל הנפש


במעגל זה, האדם נוהג לפי הנורמה הרווחת במקומו. האדם נוהג לפי כללי הירארכיה, כסף, יופי…יחס זה, מלווה בהפרדות ברורות. מי אני, בעד מה אני, נגד מי אני, עם מי אני, מה אין לי,,,,


המעגל השני: מעגל הרוח.


כאן אנחנו מוזמנים לבחון את רוחם של הדברים.


למשל, כשאני קורא ספר אני יכול להרגיש את האווירה הכללית שאני קולט מהסיפור.


העולם הרוחני מציע שלב נוסף באינטגרציה אינטליגנטית עם הקיים.


איך למשל, מתבוננים על אדם בראיה רוחנית? מבקשים להבין את יחסו לאומנויות תנועה, למזג אוויר, לקרוביו, למזון, לומדים את צורת הליכתו… אלה משתלבים עם המילים שיאמר והדברים שיציג. ראיה זו משלבת רבדים אותם בד”כ איננו משלבים יחד, לתמונה אחת.


מכך ברור כי במעגל זה אני משלב נתונים נוספים, מאלו המוכרים במעגל הנפש. נתונים אלה מלווים את היחס למציאות בעקרונות מתורות רוחניות מתרבויות שונות. (תרבויות אלה מוצעות ונגישות לכול בימינו). צורת החשיבה הרוחנית עושה אינטגרציה של העקרונות ומפיקה משמעויות. כך נייצר הבנה ומתוכה נפעל במציאות.


מה זה אומר?


אנו מבינים כי בכל תקופה יש מקום לשיפור הקשר בין האינטליגנציה שלנו וזו של הטבע. כל תרבות פיתחה במשך תקופות ארוכות, שיטות לחיבור בין האדם למציאות הסובבת. התהליכים כללו התבוננות, ניסוי, טעייה, תיקון, בנייה מחדש…….וגם כפיה, שליטה, התעללות, כניעה…כך למשל ההצעות הטאואיסטיות מביאות יחס מורכב, כאוטי, מאוד לא ליניארי. לעומתן, השיטה הקונפוציאנית, מביאה הצעות של סדר ליניארי, טקסים, הירארכיה. ב “מלחמה” ביניהן, הדרך שפיתח קונפוציוס, “ניצחה”. היא כפתה עצמה על הדאואיזם. התהליך כמובן דרש הרבה דם יקר. עם כל זאת הדרך הטאואיסטית מתקיימת במקומות כמו הרפואה הסינית.


לאורך כל ההיסטוריה, השיטות העוסקות בדרכי שלום וסובלנות = ללא היררכיה בין בני אדם נדחקו לשוליים. שיטות הנ”ל, עניינן הפקת אורחות חיים של הרמוניה בין בני האדם ובין בני האדם והסובב. הגישות שקיבלו את ההגמוניה עוסקות בסדרים חד חד ערכיים = “כך ראוי לנהוג וזהו”. אנו איננו בודקים שמה ואולי הטבע שונה מכך.


בשנים האחרונות, הגישה הפוסט מודרנית, טוענת לסגנון פתוח. הכול נכון הכול בסדר. זוהי דרך המציעה אפשרויות כמו בלתי מוגבלות. לעומת ההתקבעות על מנהגים סדורים. כמו בתחום התעסוקתי, למשל. מסגרת השעות, שותפות משרה, עבודות וירטואליות…  כמו בתחום מבנה המשפחה ועוד ועוד.


גם הפיסיקה הקוונטית, העוסקת כמו רק במבנה החומר, מציעה הצעות מרחיקות לכת במשמעויותיה לתהליכים חברתיים. טענה כמו: הצופה יכול לראות במעבדה סדרת חלקיקים שהיא למעשה חלקיק אחד הנראה מפוצל. מכאן גם לספר שכל המציאות שאנו רואים כנפרדת היא למעשה מרקם אחד הנראה בצורות שונות.


גם המקובל הוא לטעון טענות העוסקות במוגבלות. מוגבלות הטבע = “אלו החיים”, יש שיטענו למוגבלות האדם = “מה לעשות אין ברירה”. ויש שיטענו לתהליך חוקר ובוחן. לאורח חיים מתפתח ברציפות על מנת להפיק יכולות, אינטליגנציות מרתקות, הטמונות  באדם והכול למען חיים נאותים.


אני, אישית, מלקט מהחוכמה הטאואיסטית – הרפואה סינית, מהבודהיזם על גווניו וכיווניו, מהפילוסופיה היהודית ועוד. כל אחת מצורות הסתכלות אלו, מביאה משמעויות נוספות לאותו נושא עליו אני מסתכל.


מספר עקרונות לדוגמה


מושגי הטוב והרע, המקובלים עלינו במעגל הנפש, משתנים באופן יסודי. משמעויות של טוב ורע נבחנים כאן ממקום מקבל. הטוב והרע, חוברים יחד. עניינם לעורר תהליכים במציאות. אנחנו עוברים לשפה הבודקת עבור מה משמש אירוע כזה או אחר. אחד מכללי היסוד בעולמות הללו: לעולם אל תסתכל על האצבע אלא לאן היא מורה. כאב ראש מפנה אותי להסתכל על מערכת העיכול, על התנועה העצבית של האדם. סרטן מפנה אותי לסגנון והתנהלות מערכת הבקרה של האדם וחייו…


אחת מהאינדיקציות לחיים רוחניים: השיפוטיות הולכת ונעלמת.


עקרון נוסף בצורת החשיבה הרוחנית, המוצעת כאן, הוא פתיחת מעגלים של שיתוף, תחת קווים של תיחום. קווי תיחום עוסקים בהגדרות מרבדות בין אנשים. גישות האומרות: “אדם זה יותר טוב וזה פחות”, אדם יפה, מכוער…  בעולם הנפש, ההגדרות הממדרות מציעות דרך להבין את העולם. ככל שהאדם מתפתח הגדרות שכאלה, הולכות ונעלמות. כך למשל, נבקש ליצור שיתופי פעולה בין אנשים, בין האנשים לבע”ח. נבקש לראות וליישם שותפות של האדם עם המצב האקולוגי וכדו”. השונות בין בני האדם באה לביטוי בתחומים של קצב ההתערות = הפתיחות להתרחשויות. למשל, קצב המעבר למזון פחות מעובד אצל האדם. בחברה, קצב המעבר לאנרגיות פחות מזהמות.


איך עושים זאת?


הדרך המוצעת היא: בהתחלה, להיזון ממקורות מגוונים לשיטות שיתוף. למשל שיתוף פעולה בין דורי. ליצור כלים ודרכים בהם כל דור משתתף בשינויים החברתיים ופחות עוסק בצורך שבו הדור הבא מתבקש להתאים עצמו לקצב ולקשיים של הדור הקודם. כמו למשל הבנת מהלכים ומחזוריות בטבע. נראה זאת למשל בשיתוף פעולה בין אינדיאנים ומדענים בקנדה. או כמו שיתופי פעולה בין הדלאי למה ה 14 ואנשיו עם אנשי אקדמיה, בחקר הרגשות והבראתם.


זו עוד דרך ללמוד וליישם היבטים מעשיים של חוכמה, שהתפתחה בתרבויות העולם. לא חייבים להמציא את הגלגל שוב. אפשר לפתח מכאן והלאה. להפיק דרכים ע”מ ליצור אינטגרציות בין ההצעות. ואכן רואים אנו בימינו שיטות מתחדשות, עצמאיות, המטמיעות את הקודמות. למשל, נראה זאת מאוד באומנויות תנועה בעלות שמות חדשים…


התחיבות למימוש הנורמה יכולה אולי עלולה להשטיח את פני הדברים. זו דרך המסגלת למשתמש בה ראיה ריבודית. זו תבוא לביטוי במצבים כמו: העדפות קבועות, גזענות, ניכור ושאר הדעות המייצרות הכחדת ראיה מעמיקה של מצבים ופתרונם. בעולם נורמטיבי האדם הלוקח את המציאות כמות שהיא מקובלת על הרוב, חי חיי הישרדות. בחייו נוצרים תהליכי נפרדות ופחד של האדם עם עצמו ועם כל המתרחש בעולמו. נראה זאת בבניית חומות מסביב לבית, בכך שאתעניין באיכות הלמידה של ילדי שלי בלבד, בכך שאני מתבטא בציניות…


מטרות כל ההוויה על הצעותיה היא להביא לחיבור עמוק ויסודי, הולך וגדל, הולך ובוטח, בין האדם למציאות.


התבוננות


בואו ונראה מעט ממקורותיה של ראיה שכזו.


הרוח עוברת ואינה מוגבלת לשטח מסוים. מה שאני נושף כרגע עובר בעולם ויגיע לריאות אחרות של נושם באפריקה, אל עז בהרי האטלס… האוויר שאני שואף יכול להגיע מהעצים הגדלים באירופה או מאצות הים באוקיינוס השקט.


לכן אינדיקציה ברורה להולכים בדרך זו היא הקטנת תחום המגבלות והאיסורים. לא מדובר על גחמות של “עושה מה שבא לי”. מדובר על כך שהאדם ההולך בדרך זו מרגיש כי הפחדים הולכים ונעלמים. המוגבלויות, היכולות משתנות ללא היכר, הסובלנות הופכת לאיכות מעוררת. האדם רוחש שלום, מחויב מוסרית לטבע ולהרמוניה. העשייה עוברת שידוד למקום של מחויבות הדדית. לצאת לעולם וללמד להקטין את תחומי הפחד והשליטה. אפשר לראות זאת בחיי הנזירים או אצל אל-גור. אלו אנשים המקדישים עצמם למען עולם יפה, סובלני, המתעניין חד משמעית בשלום, בלא לפגוע למען מטרה זו באחר, ובקשר בריא עם הטבע המופלא.


דבר אחר, ראיה רוחית של האירועים מהווה עבורי ריח, ניחוח, ליטוף. הנעה חזקה ממקור שאינו נראה כפיזי.


נחשוב לרגע על כוחה של הרוח. מצד אחד אין היא נמדדת בק”ג ובגודל מתוחם ומצד אחר הכוח שהיא יכולה לייצר, מדהים בעוצמתו.


נחשוב על הניעות המיוצרת בתוכנו בזכות פתיחת עצמנו לדרך הרוחנית.


הרוח הינה הזדמנות לתרגל “עשייה בלא עשייה” = Wei Wu Wei זהו מושג שנפגוש בעולם החוכמה הסיני. מדובר על פעולה, כמו הזזת חפצים, בלא כוח [ חיצוני].


אחת מהאינטליגנציות המרתקות המוצעות בדרך זו.


כדאי לזכור, שכל המעגלים, שבדיאגראמה לעיל, הם חלקים של השלם. השלם הכללי של הטבע.


התנהגות רוחנית מאפשרת לי ללמוד שלמות מסוימת בדרך לשלמות הבאה. כולנו והכול כל הזמן בדרך. התענוג מהדרך, הולך וגדל ככל שאנו עוברים ממעגל למעגל.


תיקוני תודעה


כדאי לדעת כי כל התהליכים = סגנונות התנהגויות, דעות, מעשים, בכל המעגלים, אינם מתנתקים או יוצרים הפרדות בהיבט כל שהוא של המציאות. עניין התהליכים ככלל הוא להביא לחיבור. כזה ההולך ומתקרב אל מקורם של הדברים. כדאי אולי לשרש את התפישה שרוחניות פירושה ניתוק מן החומר או כמו שאומרים “מנותק מקרקע”.


בעולמנו, כל הדברים קשורים לכל כל הזמן. אז אם אני חושב ללכת לדרך הרוחנית, ראוי לי לזכור לפתח אותה תוך מעורבות בחיים הנורמטיביים. האפשרות לנתק, להתנתק, אינה קיימת לדעתי. חפשו כל דבר הנקרא “מנותק” וראו אלו תופעות הוא מייצר. יש אפשרות ליצור תחושת נתק. כך למשל, אם אנתק צמח משורשו, אראה תופעת נבילה, קמילה והתפוררות. כך רוחניות, אם היא מנותקת, הרי היא גורמת לאדם או לסביבתו תופעות של התפוררות. חברתית, לאומית, עולמית.


כיוון הרוח


התנהגויות רוחניות נחשבות כמקשרות את האדם לתחושה מתייצבת והולכת למקומות שכל מהות נמשכת אליה. תחושות אלו שונות לאין ערוך לעומת תחושות אשר מעגל הנפש יודע להגיע אליהן. רוחב הלב והשקט המתפתחים מרנינים.


האדם הרוחני, קשוב לתנועת הדברים בעולם. הרוח מביאה אליו כיוונים והוא שואף ללכת עם תנועתה.


הכיוונים המתפתחים בימינו הינם רמזים למקום ההתפתחותי בו העולם נמצא. אינטרנט, סלולארי, סגנונות משפחה, שווקים כלכליים… כל אלה נמצאים בתהליך ההתפתחות. גם העולם מבקש לעבור לשלב ההתפתחות הבא שלו.


כדאי לזכור כי לפי גישה זו, שאיפת האמצעים המשתנים והמתפתחים, אותם אנו פוגשים בטבע הסובב, היא לכוון אותנו. רמזים למה מתבקש לעשות עתה. האדם חוזר ומקבל כל הזמן סימנים מהטבע, מה לעשות ואיך. כך נראה את התנהלויות כלכליות, חברתיות,,, כמסמנות על מיצוי שלב התפתחותי של המין האנושי ומעבר לשלב הבא.


אולי ברור כי בכל מעגל שציינו יש רבדים וצבעים רבים.


ברשימה שכאן אנו מביאים מספר היבטים מאוד ראשוניים. ענייננו לעורר למחשבה.


עבורנו, מאמר זה בא להציע הצצה, למשמעויות אותה המציאות מאפשרת. מציאות של עולם רחב ויפהפה.


תודה


רוחניות ביום יום - מאמרים נוספים


מחשבות על רוחניות

התנהגויות רוחניות נחשבות כמקשרות את האדם לתחושה מתייצבת והולכת למקומות שכל מהות נמשכת אליה. תחושות אלו שונות לאין ערוך לעומת תחושות אשר מעגל הנפש יודע להגיע אליהן. רוחב הלב והשקט המתפתחים מרנינים. האדם הרוחני, קשוב לתנועת הדברים בעולם. הרוח מביאה אליו כיוונים והוא שואף ללכת עם תנועתה.

להמשך קריאה

מותו של בודהה

במאמר מתואר מפגש בין פסיכיאטר בן זמננו לסידהרתא, הודי צעיר, בן המאה החמישית לפני הספירה. סידהרתא שואל שאלות בנוגע למהות קיומנו בן החלוף ומוטרד באופן עמוק מהסבל האנושי. איזה אבחנה ואיזה טיפול יש לתת לאיש שלימים יקרא בודהא?

להמשך קריאה

ג'ואנג דזה

משל וחלום - פעם חלם ג’ואנג דזה שהוא פרפר המתעופף ברפרוף כנפיים, שמח בעצמו ועושה מה שליבו חפץ. הוא לא ידע שהוא ג’ואנג דזה.

להמשך קריאה

ש