התהוות
כל אחד מאיתנו, מוזמן לעצום עיניו לרגע קט. להיכנס אל מאגר זיכרונותיו ולעורר אסוציאציות הנוגעות למושג ‘חורף’.
אולי יעלה: קור, התכנסות פנימה, התכווצות, רעמים וברקים, מלבושים מבודדים (מחממים), ‘דוביות’, כבדות, איטיות, רצון להתכרבל… (על קצה המזלג). למילים, חכמה ואנרגיה שניתן ללמוד מהן. הקור, למשל, מהדהד בהתכווצות, בהתכנסות, ברצון להתכרבל, ב’דוביות’…. רעמים וברקים, בעיקר בליל חורף קר (-:) מפחידים, מבהילים, מכווצים, מעוררים את ההתכנסות פנימה ועוצרים אותנו.
הקור/ החורף מבקש מאיתנו להתעורר לעוצמתו הראשונית, רק בכיוון אחר. הקור הוא כוח מניע בד בבד עם כוחו המכווץ והעוצר. המלבושים העבים אמורים לשמור על חום גופנו כל עוד אנחנו מקבלים כמובן מאיליו את חוסר התנועה, את הכיווץ, את האיטיות, הכבדות.
אז מה יש לנו עד כה?
יש לנו צורת מחשבה מותנית. ברור לנו שבחורף נכון לנו להיות ספונים יותר בבית, ליד מקור חום זה או אחר. להתמסר ל’הנאה’ שבהתכרבלות עם כוס ‘תה’ מהביל או מרק חם… הרגלים אלה בעצם מקבעים את תחושת אי הנוחות שבחורף, או תחושת התלות במקור חום חיצוני.
ועכשיו לעיקר.
איך מתארגנים כך שנהיה פחות תלויים באי הנוחות או במקורות חום חיצוניים בחורף??
– להגביר תנועה:
גם עם עיקר עיסוקנו בישיבה או סטטי, הרי שתנועה לעיתים מזומנות עשויה להמריץ את זרימת הדם והאנרגיה בגוף להעלות את תחושת החום, ולהפיג את תחושת הקור.
אז אולי אפשר להתחיל את היום בתנועה נמרצת כמו קפיצות זריזות (על טרמפולינה ביתית, על השטיח, על מזרן דק… להשמיע מוסיקה קצבית ולרקוד, לנוע בין חדרי הבית בריצה קלה…) כל אלה כ-10 דקות. ובמשך היום לחזור על פעילות דומה מספר פעמים. כלומר, במקום לעשן/ לשתות ‘קפה’/ לחפש משהו לאכול/ … בין לבין, פשוט להתנועע בקצב מעורר זרימה.
– אוכל:
רבים מאיתנו מוסיפים קילוגרמים אחדים בתקופת החורף. (אוכלים יותר וזזים פחות. מרופדים בבגדים ומאפשרים לריפודים הפנימיים להצטרף לחגיגה) אז, אוכל חורפי, מבושל על אש קטנה ולאורך זמן – מזין את החום הפנימי ומעורר אותו לזרימה.
ירקות שורש – מביאים איתם את אנרגית האדמה, שמזינה מעצם מהותה והזנה מעוררת תנועה וחום.
זרעים – (בחורף הזרעים טמונים באדמה וממתינים לחמימות האביב לנביטה) גם להם אנרגיה של חורף ומזינים את התאימות בין החוץ (מזג האוויר) לפנים. וכדי להוסיף לערכם הפוטנציאלי, ננביט אותם ונעורר את פוטנציאל ההתממשות.
מוצרי חלב – מלבד היותם (בטבע) מזון ליונקים בלבד, הרי הם מקור עשיר להורמונים, אנטיביוטיקה וכימיקלים אחרים. לחלב אנרגיה קרה (הוא גר במקרר) והוא אחד המקורות היעילים ללחות וליחה. על כן תוקע החלב את הזרימה, ומעורר את הקור, הכיווץ והסטגנציה.
תחת סלט הירקות הטרי, שמביא איתו אנרגיה מקררת נכין לנו סלט ירקות מבושלים.
במקום לחם, כזה מקמח לבן, שעושה בקרביים מה שדבק מקמח ומים עושה לעיסת הנייר, נבשל דגנים מלאים שמזינים, מחממים ולא משמינים.
ירקות, דגנים וקטניות – מספקים לנו את כל צריכת חומרי הבניה (חלבון מלא) וחום שאנחנו זקוקים להם לבריאותנו. מה גם שאלה אינם מוסיפים לרקמות השומן שלנו, ועדיין מספקים חום.
– הליכה ברגל בקור:
הליכה – מעוררת תנועה וחום. כך גם הקור. מצד אחד מכווץ ועוצר, ומצד אחר תחושת הכיווץ והעצירה מדרבנת את התנועה. אז הליכה בקור רק מעוררת את ייצור החום הפנימי.
– חימום מלאכותי:
כייף… אולי, אבל מזיק ומנוון. מנוון את המנגנונים הטבעיים שלנו. אלה שמטבע הדברים אמורים להיות מתואמים עם מזג האוויר ועונות השנה.
כשבחורף אנחנו חווים קיץ ובקיץ חווים חורף (מזגנים) הרי שאנו פוגעים ביכולת התאום הטבעית שלנו ומחלישים את עמידותינו מול גורמי מחלה חיצוניים.
– אלכוהול:
יש הגורסים כי אלכוהול מניע ומחמם.
נכון, לרגע. אבל ברגע הבא הוא מקרר ועוצר תנועה (מתנמנמים, מורידים הילוך..) והרי עם אלה אנחנו מבקשים להתמודד.
לעומת זאת חליטת תבלינים מחממים (קינמון, הל, זנגוויל, ציפורן ופלפל שחור) עשויים להזין את תנועת החום הפנימית.
– אהבה:
במסגרת ההתכרבלות והתנועה, פעילות האהבה מגבירה את תחושת החום שמלווה אותנו עוד שעות רבות כשהיא אצורה בלבנו בשמחה. אין יעיל כחום האנושי להגברת ייצור החום הפנימי ושמירתו.
– לסיכום:
איננו ממליצים להיות קיצוניים, פנטיים בכל צורה שהיא. אנחנו אומרים שאפשר להיות מתואמים עם הקור בהתנהלות מושכלת, ואפילו להרוויח, על הדרך, איזו דיאטה קלה, חיבור אוהב וגוף מעוצב, ללא מאמץ מיוחד.